אהבה עצמית ומה היא עבורי? טו באב ואני בזוגיות הכי מדהימה בעולם (טפוטפו) אבל זה לא היה קורה בלי שהיה לי קודם כל באופן שלם את עצמי. עברתי ב7 חודשים האחרונים כנראה את התקופה החשובה בחיי. גיליתי את עצמי. גיליתי מי אני בלי מסכות וויתורים. בכיתי. שמחתי. כאבתי. הכרתי. פרחתי. נכביתי. הצלחתי. נפלתי. גדלתי. התעצמתי. דייקתי. ועוד ועוד ועוד. החיים מלאים בירידות ועליות. ברגעים מאוד שמחים וברגעים פחות טובים. לא סתם בחרתי באופן אקראי תמונות אמיתיות מהחיים. חלקן שמחות חלקן לא. חלקן אפילו מאותו הרגע אבל בתחושות אחרות לגמרי. וזה בסדר. אנחנו בני אדם. אנושיים. אנושיות. אנחנו יכולים להיות *באמת* מאוד שמחים ורגע אחרי מאוד עצובים. חשוב לעבור דברים. להכיל אותם. להכיל את הרגשות שנופלות עלינו. להגיע למסקנות ולענות על התהיות. לא להתעלם מתחושות. גם אם הן מפחידות. לגדול בעצמנו. ללמוד את עצמנו. להתעצם ולהבין שלפני הכל! יש לנו את עצמנו. זו מחשבה גדולה ומפחידה כי זה אומר ללמוד להיות לבד לפני הכל ולא להשען על אחרים. ברגע שנבין שאנחנו יותר גדולות מהכל נלמד לחבק את הפגמים לאהוב כל חלק שנמצא בנו ולהשלים איתו- נהיה הכי עוצמתיות שנוכל להיות.🤍 אז בין אם אתן בזוגיות ובין אם לא. אני מקווה שיש לכן את עצמכן. ואם לא- אני מקווה שאתן על זה. כי בלי זה כל מה שבא אחרי לא מספיק מדויק לכן. אני אוהבת אתכן. 🤍