אני ממש לא רוצה לעשות את זה דרמטי מידי אבל אני די חייבת לכם הסבר.. אני פשוט חושבת שזה מספיק לי, אני הראתי לנועה את הכמות אהבה שלי אליה במשך שנתיים וכמעט חמישה חודשים, ואני לא פורשת בגללה או כי משהו באהבה שלי אליה השתנה, אני אוהבת אותה ומבטיחה לאהוב עד נישמתי האחרונה, אני פשוט מרגישה שדיי זהו, הספיק לי עם העמוד, כבר מיציתי, גם העמוד די מיצא את עצמו, זה כבר לא כמו פעם, ואם אני לא אעשה את זה בחודשים הקרובים אני לא אעשה את זה אף פעם. אני עולה לתיכון, מעבר חשוב בחיים שלי, אני באמת רוצה להשתדל לתת מעצמי את הכל ולהשקיע במאה אחוז בלימודים ובעצמי, בלי לשבת כל היום ולערוך מ11 בבוקר עד 4 בלילה בלי חוסר שינה ולהפעיל ולדאוג שתמיד הסטורי יהיה מושלם ושיהיה לכם כיף לצפות בעמוד ובסרטונים ושכשאני אעזוב יהיה ממני איזשהו זיכרון צמוד לעמוד ממני ובשבילכם, אני לא צריכה את כל זה, רק עכשיו חגגתי 15, ״דיי כבר לערוך כל היום״ אבל רק ערכתי בשביל מישהי שלא מודעת לקיומי, אני לא צריכה את כל זה על הראש שלי. אני אוהבת את זה כן, אני אוהבת לערוך וכנראה יהיה לי קשה להתרגל, אבל אני אתרגל בסוף ואני אבין שזה לא הכל. אנחנו תמיד חושבות שאם לא העמוד אנחנו לא יכולות להראות לנועה אהבה כלשהי, אבל האמת?? אנחנו יכולות לאהוב בלי משהו שמניע את זה, אתן באמת חייבות לתת לעצמכן לצאת מכל הטירוף הזה, לעצור שניה ולהמשיך קדימה.. אולי זה פשוט קצת קשה לכן, אבל העמוד זה לא הכל, ובסופו של דבר לכל עמוד במקום הזה יהיה סוף, אתן מושכות את זה בשביל לא להרגיש רע עם עצמכן כי אתן יודעות שתתחרטו, אתן לא חייבות להתחרט, אני לא מתחרטת על כלום, אני עוזבת את המקום הזה בלב שלם ויודעת שנתנתי מעצמי המון בשביל נועה וקיבלתי ממנה יותר משדימיינתי לעצמי כשפתחתי את העמוד וזה מדהים וככ לא מובן מאליו אבל הנה הסוף שהייה חייב לקרות מתישהו, דברים באים והולכים אתם יודעים.. ואם אני לא אשחרר איך אני אמשיך בחיים? ואתם יודעים עוד משהו? מישהי אמרה לי פעם, לא משנה מי, היא לא ידעה שיש לי עמוד לנועה ואני בין הילדות שהכי אוהבות אותה, ״את יודעת את דומה לנועה קירל״ והיא פשוט הסתכלה עליי במשך כמה שניות שהרגישו כמו נצח. ואני? אני פשוט חייכתי וכל הזיכרונות צפו לי בראש כי אני יודעת מי אני, המעריצה האובססיבית של נועה שלעולם לא תשחרר, סוף סוף שיחררתי.. אני הייתי אושרי מ- just_noakirel, אל תשכחו ככ מהר..