הותר לפרסום... כמה אני שונאת את צמד המילים הללו ... כמה התפללתי שתחזיקי מעמד ... זה היה רק עניין של זמן, כוחותינו ואזרחי יו״ש מתמודדים יום יום שעה שעה עם ירי לעברם, זריקת אבנים, מטעני חבלה, בקבוקי תבערה. כוחותינו הודפים בגופם ומסכלים פיגועים שמכוונים אל כולנו. זה היה רק עניין של זמן, זמן שעצר בעבור נערה אחת ששירתה שם במחסום, הגנה על כולנו ולא תחזור עוד לביתה, בזמן שמשודרת אלינו שגרה מדומה של שקט, אנחנו נמצאים עמוק בתוך מלחמה. מלחמה שנדמה לכמה מתוכנו שאם היא אינה נוגעת בתל אביב, היא איננה של כולנו, אז דעו לכם שתחושת השקט הזו ניתנת אך ורק בזכות אלו ששם, המגן האנושי האדיר הזה של מדינת ישראל. נרצחה אחת מאיתנו, אנחנו עם אחד, לב אחד, מדינה אחת. לילה קשה. חג שמח זה כבר לא יהיה בעבור משפחה אשר הקריבה למעננו את היקר לה מכל, נוחי על משכבך בשלום לוחמת שלנו. השם יקום דמך. אמן!