זה אני בטיול הגדול שלי. על איזה סירה באגם בפרו. אחרי כמה חודשים של נוודות. בסך הכל אני מאושר, נראה לי שהחיוך גם מסגיר את זה. בזמן באחרון אני חושב המון על התקופה הזאת, שלא היו יותר מידי תכנונים ועוגנים. בעיקר זרמתי עם מה שהתחשק לי וניסיתי להיות הכי קשוב לרצונות שלי שרק יכלתי. אני יודע שזה לא חוקי הפורמט והפלטפורמה, אבל בשנה האחרונה קצת כבד לי. השינויים של השנה האחרונה תפסו אותי קצת לא מוכן בעצימות שלהם, ולא תמיד היתה לי היכולת לעצור את ענייני היומיום ולתת לעצמי את המקום לעבד ולאפשר לעצמי להתמודד עם כל מה שאני עובר. גיליתי גם שעם השנים קצת איבדתי את היכולת להשען, ולפעמים אני מתקשר את הצרכים שלי מאוחר מידי, כשכבר כבד לי מידי לסחוב בעצמי הכל. אני בהודיה לאנשים שסביבי שנותנים לי מקום, לאלה שמצליחים לראות אותי דרך המגננות שלי, ולכל אחד שעזר לי בשנה האחרונה, יש סיכוי שאין לכם בכלל מושג שזה אתם. עכשיו יש כמה ימים להרגע לנשום ולחשוב מה הדרך הכי טובה להתחיל את השנה הבאה. איך להיות הכי טוב לעצמי. מתנצל בפני כל מי שהייתי פחות זמין אליו, חברים ולקוחות. עוצר רגע למלא מצברים.