התפקיד שלי בצבא היה ללכת לשמח ולהופיע בפני לוחמים. חלקם עברו דבר או שניים, לצערנו. בכל פעם שהייתי מופיע, הנהג של הגדוד שהופענו בפניו היה בא לאסוף אותי ולידו היה מפקד בכיר שהיה חושף אותי לסיפורים קשים. סיפורים שאני אומר לעצמי - אלוהים ישמור, אם אני הייתי עובר אותם אני לא יודע איך הייתי ממשיך את החיים שלי. אנשים סיפרו לי שהם ראו את חברים שלהם מתים להם מול העיניים. זה לא משהו ששוכחים. אם אני הצלחתי לעשות משהו הכי קטן בשביל האנשים הקדושים האלה - מבחינתי זה שווה עולם.