מחר. זה לא פוסט על אדם זה יותר פוסט על אמא שלו שלא ישנה רגוע בלילה כבר כמה ימים. אני בטוחה שלאדם יהיה טוב בגן, עם הרבה ילדים, במסגרת, עם סדר יום, פעילויות וכו׳ אבל ככל שהתאריך התקרב עלים מלא חששות. אם כל החודשים האלו התעסקתי בעיקר בלוגיסטיקה: ישן, אכל, קקי, מקלחות אז עכשיו כל מה שמעסיק אותי זה העניין החברתי. אם יהיו לו חברים? האם יצליח להתחבר? אם הוא יהיה שמח? אם הוא ירצה לבלות שם יום שלם? איך הוא יתרגל, האם הפרידה תהיה קלה, האם ירצה לחזור לשם כל בוקר יום אחר יום... בקיצור, המוח שלי מתפוצץ מדאגות, חששות, שאלות, חרדות. תנו לי חיזוקים, אני זקוקה להם היום בטירוף! ————— פרסום ממומן בשיתוף שופרסל @shufersal #we_live_green